אתר זה מוקדש למעבדי תמלילים ישנים עם תמיכה בעברית כדוגמת איינשטיין, א-ב, קיוטקסט ואחרים.
מתוך הערך אודות מעבדי תמלילים בויקיפדיה:
עם תחילת עידן המחשוב האישי בישראל, עלתה במלוא חומרתה בעיית ההתאמה של הטכנולוגיה החדשה לדרישותיה של השפה העברית, באשר זו כוללת הן מערכת תווים מיוחדת והן כיוון כתיבה “הפוך” מזה הנהוג בעולם הרחב. כמענה לצורך פותחו בישראל מעבדי תמלילים ישראלים מקוריים ובעלי עוצמה אשר פתרו את הבעיות המיוחדות של השפה העברית ואיפשרו את התפתחותו של תחום המיחשוב המשרדי העברי. מעבד התמלילים הראשון שהיה פרי פיתוח ישראלי מקורי היה “תמליל” שהותקן באגף תקציבים במשרד האוצר בירושלים ב-15 בספטמבר 1979. תמליל פותח על ידי חברת 2001 שירותי מערכות ומחשבים בע”מ בשותפות עם מושב יעד. תמליל הפך במהירה למעבד התמלילים התקני של כל משרדי הממשלה, צה”ל והקיבוצים.
מעבדי התמלילים החלוציים שפעלו במחשבים אישיים היו “וורדמיל” (פותח על ידי אבינועם גוזנר), “תמר” (פותח על ידי שבתאי גרשון), “ורד” (פותח על ידי ערן סיטניק), “א-ב” (פותח על ידי עמי גרינברג), “נועם” (פותח על ידי אלון צוקר) ו”קיוטקסט” (פותח על ידי קיבוץ דביר).
לצד הפיתוחים הישראליים המקוריים הופיעו בשוק התוכנה הישראלי גם כמה תרגומים והתאמות של מעבדים אמריקאיים כמו “איינשטיין”, “וורד-פרפקט” ו”וורדסטאר”. עם המעבר לתוכנת “חלונות” פותח מעבד התמלילים תואם החלונות הישראלי הראשון: “דגש” (על ידי אירווין רוזנבאום).
מתן פתרונות הולמים לבעיית עיבוד התמלילים העברי היה בעל השפעה מכרעת על תפוצתם של המחשבים האישיים בתחילת דרכם.
אם יש לכם מידע נוסף אודות מעבדי תמלילים ישנים עם תמיכה בעברית, אנא ספרו לנו על ידי הוספת תגובה בשרשור מעבדי התמלילים בפורום “מסע אל העבר” או צרו קשר עם פרוייקט תולדות הדיגיטל בישראל.